יצאנו דרומה מפסיפיק גרוב לכוון שמורות הטבע שליד העירות לוסיה וביג סור. החלטנו לנסוע קודם כל לשמורה המרוחקת יותר limekiln. הדרך לשם עוצרת נשימה (ועוצרת נסיעה - עצרנו בערך כל חצי קילומטר).
ואלו הצמחים שמזכירים לי את הצמחיה (שנותרה) ברצועת החוף בישראל:
הגענו לבסוף לשמורת Limekiln במקור התכוונו ללכת שם במסלול למפל בין עצי הרדווד, אבל המסלול סגור, בגלל שריפה גדולה שהתרחשה במקום לפני כשנתיים (משום מה זה המסלול הזה עדיין מומלץ במהדורת "העולם" של 2010).
נכנסנו בכל זאת לשמורה וטיילנו ביער עצי רדווד צעירים (יחסית) עד לתנורים הגדולים שנבנו בסוף המאה ה- 19 ושמשו לשריפת סלעי המינרליים לאבקה ששימשה לבנייה. אח"כ אכלנו שם צהריים (שהבאנו מראש) בצל העצים והמשכנו לרצועת החוף הנחמדה והסלעית.
משם המשכנו לשמורת Julia Pfeiffer Burns. השמורה בתשלום (אבל הרוב חונים על הכביש ומתחמקים מתשלום ומצרפים לשביל משם) השביל מוביל אל מצוק וממנו רואים את המפל הנופל אל מי הים.
במקום היה בית של אחת המשפחות העשירות ביותר (משפחת ברנס), שנהרס לבקשת האשה בשנות השישים והמקום נתרם כשמורה פתוחה לציבור המנציחה את שמה של ג'וליה פיפייר מחלוצות המקום שהיתה חברתה הטובה.
משם המשכנו לשמורה נוספת Point Lobos שנמצאת ליד העיירה כרמל. גם זו שמורה בתשלום (אך אם שילמתם באחת השמורות הקודמות הכניסה בחינם) והמסלול מוביל לצפייה באריות ים, שחפים קורמורנים ובעונות אחרות בכלבי ים ובלוויתנים.
השם פוינט לובוס ("נקודת הזאבים") הוא משום שיורדי הים הספרדים שגילו את המקום חשבו שקריאות אריות הים הן קריאות של זאבים.
בדרך לחדר, בתוך פסיפיק גרוב פגשנו בכמה "במבים":
____________________________________________________
מידע למטיילים:
הכניסה לשמורות היא בתשלום. תשלום בשמורה אחת מקנה כניסה חופשית לכל השמורות באיזור באותו היום. התשלום ב - Limekiln הוא הזול ביותר 8$ למבוגר.
הנסיעה בדרך לשמורות מוגבלת במהירות 55 מייל לשעה, אבל הדרך היא עם מסלול אחד בלבד, לכן אם תסעו לאט מדי יעצור אתכם שוטר ויעיר לכם, לעצור בצד בכל פעם שמכוניות נמצאות מאחוריכם.
ואלו הצמחים שמזכירים לי את הצמחיה (שנותרה) ברצועת החוף בישראל:
הגענו לבסוף לשמורת Limekiln במקור התכוונו ללכת שם במסלול למפל בין עצי הרדווד, אבל המסלול סגור, בגלל שריפה גדולה שהתרחשה במקום לפני כשנתיים (משום מה זה המסלול הזה עדיין מומלץ במהדורת "העולם" של 2010).
נכנסנו בכל זאת לשמורה וטיילנו ביער עצי רדווד צעירים (יחסית) עד לתנורים הגדולים שנבנו בסוף המאה ה- 19 ושמשו לשריפת סלעי המינרליים לאבקה ששימשה לבנייה. אח"כ אכלנו שם צהריים (שהבאנו מראש) בצל העצים והמשכנו לרצועת החוף הנחמדה והסלעית.
משם המשכנו לשמורת Julia Pfeiffer Burns. השמורה בתשלום (אבל הרוב חונים על הכביש ומתחמקים מתשלום ומצרפים לשביל משם) השביל מוביל אל מצוק וממנו רואים את המפל הנופל אל מי הים.
במקום היה בית של אחת המשפחות העשירות ביותר (משפחת ברנס), שנהרס לבקשת האשה בשנות השישים והמקום נתרם כשמורה פתוחה לציבור המנציחה את שמה של ג'וליה פיפייר מחלוצות המקום שהיתה חברתה הטובה.
משם המשכנו לשמורה נוספת Point Lobos שנמצאת ליד העיירה כרמל. גם זו שמורה בתשלום (אך אם שילמתם באחת השמורות הקודמות הכניסה בחינם) והמסלול מוביל לצפייה באריות ים, שחפים קורמורנים ובעונות אחרות בכלבי ים ובלוויתנים.
השם פוינט לובוס ("נקודת הזאבים") הוא משום שיורדי הים הספרדים שגילו את המקום חשבו שקריאות אריות הים הן קריאות של זאבים.
בדרך לחדר, בתוך פסיפיק גרוב פגשנו בכמה "במבים":
____________________________________________________
מידע למטיילים:
הכניסה לשמורות היא בתשלום. תשלום בשמורה אחת מקנה כניסה חופשית לכל השמורות באיזור באותו היום. התשלום ב - Limekiln הוא הזול ביותר 8$ למבוגר.
הנסיעה בדרך לשמורות מוגבלת במהירות 55 מייל לשעה, אבל הדרך היא עם מסלול אחד בלבד, לכן אם תסעו לאט מדי יעצור אתכם שוטר ויעיר לכם, לעצור בצד בכל פעם שמכוניות נמצאות מאחוריכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה